http://www.ran4.net/tarbut/index.php <hr><a href="http://tarboot.wordpress.com/"><center><h1>הפורום לתרבות הפנאי הוסב לבלוג שכתובתו</h1><h1>http://tarboot.wordpress.com</h1><h1>למעבר לבלוג נא להקיש כאן</h1></center></a><br /> he (c) Copyright 2010 by תרבות הפנאי yossi_ran@hotmail.com yossi_ran@hotmail.com 05 09 2010 12:34 05 09 2010 12:34 http://backend.userland.com/rss phpBB2 RSS Syndication Mod by Lucas 1 http://tarbut.ran4.net/templates/subSilver/images/lang_hebrew/logo_phpBB.gif http://www.ran4.net/tarbut/ <hr><a href="http://tarboot.wordpress.com/"><center><h1>הפורום לתרבות הפנאי הוסב לבלוג שכתובתו</h1><h1>http://tarboot.wordpress.com</h1><h1>למעבר לבלוג נא להקיש כאן</h1></center></a><br /> http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=580#580 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 08 05 2010 21:16<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">תיקון ליל שבועות תש&quot;ע 2010</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/05/08/shavuot2010" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/05/08/shavuot2010</a> <br /> <br /> ================================================= <br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=580#580 יוסי רן 08 05 2010 21:16 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=580#580 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=579#579 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 06 05 2010 08:34<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">שיקוי אהבה לילדים באופרה הישראלית</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/05/06/operastudio" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/05/06/operastudio</a><br /> <br /> ================================================= <br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=579#579 יוסי רן 06 05 2010 08:34 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=579#579 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=578#578 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 06 05 2010 08:32<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה של רמי <span style="font-weight: bold">טווס ודוכיפת</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/05/03/%d7%98%d7%95%d7%95%d7%a1-%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa/" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/05/03/%d7%98%d7%95%d7%95%d7%a1-%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa/</a><br /> <br /> <br /> ================================================= <br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=578#578 יוסי רן 06 05 2010 08:32 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=578#578 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=577#577 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 01 05 2010 21:59<br /><br /> <br /><br /> <span style="font-size: 18px; line-height: normal">כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">דני ליטני במרתף 10 בחיפה</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/05/01/dannylitani" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/05/01/dannylitani</a><br /> <br /> =================================================</span><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=577#577 יוסי רן 01 05 2010 21:59 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=577#577 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=576#576 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 30 04 2010 20:15<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">משפחה חמה &#8211; ענת גוב בבימוי עדנה מזי&quot;א</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/30/family" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/30/family</a> <br /> <br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=576#576 יוסי רן 30 04 2010 20:15 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=576#576 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=575#575 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 21 04 2010 01:48<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">חידון התנ&quot;ך העולמי לנוער יהודי תש&quot;ע 2010</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/20/bible2010" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/20/bible2010</a><br /> <br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=575#575 יוסי רן 21 04 2010 01:48 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=575#575 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=574#574 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 19 04 2010 15:45<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">שמות מתגלגלים על מסך ביום הזיכרון</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/19/names" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/19/names</a><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו:<br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=574#574 יוסי רן 19 04 2010 15:45 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=574#574 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=573#573 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 17 04 2010 20:05<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">הצבו&#1465;ע, העיט וזכר הנופלים</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/17/haait" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/17/haait</a><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=573#573 יוסי רן 17 04 2010 20:05 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=573#573 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=572#572 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 16 04 2010 11:27<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">הדודה של מנש [תיאטרון חיפה]</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/15/menash" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/15/menash</a><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג<br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> לכתבות<br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/comments/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/comments/feed</a> לתגובות<br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפידים של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=572#572 יוסי רן 16 04 2010 11:27 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=572#572 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=571#571 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 16 04 2010 11:23<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה &quot;איזה אחלה עולם ... רק בואו ניתן לו הזדמנות&quot; היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/14/satchmo" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/14/satchmo</a><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג <br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a> <br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפיד של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=571#571 יוסי רן 16 04 2010 11:23 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=571#571 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=570#570 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 13 04 2010 03:34<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">האיש משם - טוביה אורנן</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/13/haishmisham" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/13/haishmisham</a><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג<br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a><br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפיד של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=570#570 יוסי רן 13 04 2010 03:34 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=570#570 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=569#569 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 13 04 2010 02:27<br /><br /> <br /><br /> כתובת הרשומה <span style="font-weight: bold">הגיג בעקבות יום הזיכרון לשואה ולגבורה</span> היא: <br /> <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/2010/04/13/shoa2010" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/2010/04/13/shoa2010</a><br /> <br /> הפורום לתרבות הפנאי הוא עכשיו בלוג שכתובתו: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com</a> <br /> <br /> כל הרשומות הקיימות וכל התגובות הועתקו אל הבלוג<br /> <br /> כתובת ה RSS Feed: <br /> <a href="http://tarboot.wordpress.com/feed" target="_blank">http://tarboot.wordpress.com/feed</a><br /> מנויי הפיד של הפורום לתרבות הפנאי מוזמנים להתחבר לפיד של הבלוג http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=569#569 יוסי רן 13 04 2010 02:27 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=569#569 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=568#568 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=38'>יונתן</a><br /><br /> נשלח: 28 03 2010 21:44<br /><br /> <br /><br /> אני צפיתי כבר ב-3 סרטי תלת-מימד - עידן הקרח 3, אוואטר ועכשיו אליס - ועבורי הפטנט עובד ואף מוסיף לחוויה. אי-שם בשיא הפופולריות של אוואטר, קראתי מספר כתבות ברוח דומה בעיתונות, של כותבים שלא הסתדרו עם הרעיון, האביזרים וכו'. בזמנו פטרתי אותם ככאלה שמחפשים להתלונן על כל דבר, אבל כנראה שיש מי שהרעיון או הביצוע איננו בשבילו. לי לא היתה כל בעיה עם המשקפיים - אותם הרכבתי מעל משקפי הראיה שלי - ולאחר מספר דקות שכחתי מהעניין ויכולתי להנות מהסרט עצמו. אני מסכים שפה ושם היה השתמש הבמאי בתלת מימד יתר על המידה - אבל אני התייחסתי אליו בסלחנות, כמו שמתייחסים לילד המתלהב מצעצוע חדש.<br /> <br /> אני בטוח שהסרט צולם (נערך? rendered?) גם בדו-מימד רגיל, עבור הקרנה באולמות ללא המקרן המיוחד, וגם לאחר מכן להפצה ב-DVD או בטלוויזיה (ואולי גם גירסה מיוחדת, להצגה בטלוויזיית התלת-מימד החדשה שחברי רודפי הטכנולוגיה דשים בה רבות).<br /> <br /> ובקשר לסרט עצמו - העלילה שבלונית משהו, אבל הדמויות והעולם בו הן נמצאות מחפים עליה ועושים אותו שווה צפייה. אני כנראה אקרא שוב את הספר המקורי, על-מנת להיזכר מה בדיוק נאמר שם. http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=568#568 יונתן 28 03 2010 21:44 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=568#568 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=565#565 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 20 03 2010 23:19<br /><br /> <br /><br /> אומני במה נוטשים את חיפה ועוברים לתל אביב בטענה שאין בחיפה מספיק קהל שוחר תרבות שיגיע לאירועי אומנות במה איכותיים. אינני מקבל את הטענה שאין קהל שוחר תרבות בחיפה, אם יגיעו אירועי איכות ויזכו לחשיפה מתאימה יגיע גם קהל. <br /> <br /> לאחרונה מביאה המפיקה אורנה גרנות אירועי תרבות איכותיים לחיפה תחת הכותרת &quot;יוצאים תרבות קבוע&quot;. כבר ראיתי במסגרת זו את <a href="http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?t=322" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">עין תחת אצבע</span></a>, <a href="http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?t=325" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">שירת העצבים</span></a> ו<a href="http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?t=93" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">חיותא</span></a>. על שני האירועים הראשונים אפשר לקרוא בקישורים הצמודים לשמותיהם אך על חיותא לא כתבתי הפעם, הקישור יוביל אתכם למה שכתבתי ב 2007, את חוויותי מההופעה הנוכחית העדפתי להצניע. אינני נוטה לכתוב חוויות מאירועים בהם נחלתי אכזבה אלא אם כן יש לי אזהרה מפורשת מפני אירוע מסויים. <br /> מאז שראיתי את חיותא לפני מספר ימים במסגרת &quot;יוצאים תרבות קבוע&quot; רודפת אותי המחשבה המטרידה שאולי בכל זאת צודקים אלה שטוענים שאין בחיפה קהל לאירועי במה איכותיים.<br /> ההצגה חיותא היא הצגת בידור מעולה שזכתה בתואר הצגת הבידור של השנה לשנת 2006. ראיתי את ההצגה ב 2007 ונהניתי מאוד. במיוחד זכור לי ביצוע מדהים של השיר &quot;אח&quot; בשיתוף הקהל. את זה כבר כתבתי ב 2007. הפעם הייתה ההצגה יבשושית משהו. זוהי בדיוק אותה הצגה ובכל זאת ההרגשה כל כך שונה. לקח לי זמן להבין שהקהל סביבי דומם, כמעט שאיננו מגיב למתרחש על הבמה, קהל אדיש ורדום. בשלב מסויים איזה תרח טרחן מצא לנכון לצאת בהפגנתיות מהאולם בזמן שהושמעו מילים כמו קקי או שדיים עם הבמה. כבר נתקלתי בתופעות דומות בעבר. ההצגה המשיכה, מרבית הקהל המשיך לא להגיב למתרחש על הבמה. מידי פעם נשמעו צרורות של מחיאות כפיים מביכות במהלך קטעים שמישהו סבר שהסתיימו, אך באופן כללי - שממה מעיקה. הגיע הזמן בהצגה בו האומנים משתחוים ויורדים מהבמה על מנת לשוב לקול מחיאות כפי הקהל. אני כבר ראיתי את ההצגה ולכן ידעתי שאנחנו עומדים לפני הקטעים הטובים ביותר בהצגה, לחשתי לחברי שהקטע הבא הוא &quot;אח&quot; עליו סיפרתי להם מספר פעמים בעבר. האומנים כאמור ירדו מהבמה, הקהל מחא כפיים ואני ציפיתי לראות את האומנים חוזרים לבמה. מאחר שישבתי בשורה הראשונה לא ראיתי שמרבית הקהל קם והתחיל לנוע לכיוון הדלתות. אורות הקהל הודלקו, האומנים לא חזרו לבמה. הקהל בעצם קבע את סיום ההצגה. נותרתי יושב בכסאי המום כמה דקות ארוכות מאוד מנסה לעכל את מה שהתרחש עד שהבנתי שאין יותר למה לצפות - ההצגה הסתיימה. בדרך החוצה שמעתי מישהו מתלונן באזני זוגתו שההצגה הייתה רק שעה ועשרים דקות ולא כפי שאמרה להם ההפקה.<br /> <br /> בעקבות האירוע התחלתי להאמין שאכן אין בחיפה מספיק קהל להצגות איכות.<br /> <br /> אמש צפיתי בהצגה <a href="http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=564#564" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">הנפילה</span></a> במרתף 10 בחיפה. האולם גאה על גדותיו בקהל מעולה, קשוב ומגיב היטב. החוויה הייתה מצויינת והמעבד-במאי-שחקן ניקו ניתאי המשיך זמן רב אחרי שההצגה הסתיימה ואף הציג בפנינו קטעים מהצגות אחרות עליהן סיפר. בשיחה פרטית לאחר ההצגה ציין ניקו ניתאי שהקהל המצויין העניק לו הרבה מאוד כח וסיפוק. הרהרתי מחדש בסוגית הקהל ונזכרתי שבפעם הקודמת ראיתי את חיותא באולם רפפורט בחסות תיאטרון הסטודיו בחיפה והקהל היה איכותי, מגיב ומשתף פעולה. גם את הנפילה ראיתי לפני שלוש שנים בסטודיו החיפאי וגם אז היה הקהל מצויין.<br /> <br /> אם כך יש לנו בחיפה קהל שוחר תרבות ואנו ראויים לתאטרון איכותי. <br /> <br /> אז מה קרה באירועי &quot;יוצאים תרבות קבוע&quot;? ניסיתי להזכר בקהל של שלוש ההצגות שראיתי בסידרה. הקהל שונה מאוד מהקהל שמגיע לתיאטרון הסטודיו ונשאר אחרי כל הצגה למפגש עם היוצרים. הקהל שונה גם מקהל הסטודנטים שגודש את מרתף 10. פתאום קלטתי, הקהל מתנהג כמו קהל ועדי העובדים שמגיע לתיאטרון הצפון ולתיאטרון חיפה. אנשים שרוכשים מנוי לסדרת הצגות כדי לסמן בתודעתם ובתודעת חבריהם שהם צרכני תרבות למרות שאינם אוהבים תיאטרון באמת. קהל כזה תמצאו בכל תיאטרון שמוכר מינויים לוועדי עובדים. את הצגות &quot;יוצאים תרבות קבוע&quot; ראיתי בחברת קהל מנויים &quot;שבוי&quot; שאיננו אוהב באמת תיאטרון. את הקהל החביב עלי אמשיך למצוא כמו תמיד בתיאטרון הסטודיו בחיפה ובמרתף 10. גם בתל אביב תמצאו קהל מסוג זה בתמונע, בסימטה ובצוותא יותר מאשר בתיאטרון הרפרטוארי.<br /> <br /> נרגעתי. http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=565#565 יוסי רן 20 03 2010 23:19 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=565#565 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=564#564 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 20 03 2010 04:01<br /><br /> <br /><br /> ההצגה החגיגית של 'הנפילה' במרתף 10 בחיפה הסתיימה אחרי חצות ואני מניח שבזמן שאני כותב שורות אלה ניקו ניתאי עושה את דרכו לתל-אביב. נראה לי שהחוויה מתעצמת מצפיה לצפיה. הפעם ההצגה ממש טריה בראשי. עברו פחות משבועיים מההצגה הקודמת והיא זכורה לי היטב לכל פרטיה, דבר שמאפשר לי להבחין בהרבה יותר פרטים ולזהות את ההבדלים בין ההצגות. <br /> <br /> מרתף 10 בחיפה שונה בתכלית מתיאטרון קרוב, מהסטודיו בחיפה ומבית-הובן הזכור לטוב. זהו מועדון סטודנטים שממוקם במרתף של בית מגורים. הקהל, שמרביתו סטודנטים, יושב על הרצפה, על פופים ועל שפרפים נמוכים וביניהם מפלס ניקו ניתאי את תעלות אמסטרדם שלו שמובילות אותו מתמונה לתמונה במהלך ההצגה. הקהל בהצגה של הערב הזה פשוט מדהים, קהל שכל אומן היה מתברך בו. בשיחה עם קבוצה קטנה של צופים בסיום הערב סיפר לנו ניקו ניתאי שהגיע להצגה במצב רוח ירוד וקהל ההצגה מילא אותו בכוחות חדשים. ממש תענוג לראות כיצד שחקן טוטאלי כמו ניקו ניתאי שואב את כוחו מהקהל.<br /> <br /> לפני כשבועיים ראיתי את ההצגה החגיגית בתיאטרון קרוב. ציפיתי למה שאני קורא &quot;ההצגה שאחרי ההצגה&quot; שאותה אני זוכר מלפני כשלוש שנים בסטודיו בחיפה. חלק זה נקטע לדאבוני על ידי צופה שספרה שהיא באה עם ביתה לראות את ההצגה שהיא ראתה לפני שלושים וחמש שנים. לאחר סיפורה של אותה אישה הקהל החל לקום ובכך הסתיים החלק השני של האירוע. הפעם, במרתף 10, הקהל הצעיר טרף בעיניו את ניקו ניתאי, שתה בצמא כל מילה, השחקן פרח והמריא ו&quot;ההצגה שלאחר ההצגה&quot; התארכה, צמחה והתרחבה לכדי חגיגה מרוממת רוח.<br /> <br /> בדיון שבעקבות ההצגה הבהיר השחקן שההצלחה נמדדת בעיני הזולת. השימוש במילה זולת יצר במוחי את האסוציאציה למחזה של סארטר 'בדלתיים סגורות' שהמסר אליו הוא מוביל הוא &quot;הגיהנום הוא הזולת&quot;. אני סקרן לדעת אם ניקו ניתאי שתל אסוציאציה זאת במוחותינו בכוונה או שהכל בראש שלי.<br /> <br /> בעקבות ההצגה מלפני שבועיים התעורר בי הרצון לקרוא את הספר 'הנפילה' של קאמי. הצלחתי להשיג עותק של הספר בתרגום צבי ארד. תרגום זה משתמש במושגים שונים מאלה שאומר ניקו ניתאי. למרות שאינני קורא צרפתית ברור לי שהתרגום של ניקו ניתאי &quot;שופט אסיר חרטה&quot; יותר קולע מ&quot;שופט בעל תשובה&quot; של צבי ארד. אני עדיין מקווה שאזכה לשים את ידי יום אחד על הטקסט של ניקו ניתאי.<br /> <br /> ניקו ניתאי סיפר על ההצגות האחרות בסדרה ואף הציג בפנינו קטע מ'פינוק מטריף'. אני כבר משתוקק לראות את 'ל.ס.דיוניסוס' ואת 'פינוק מטריף'. ההצגות הללו אינן מגיעות אלינו לחיפה כך שאצטרך למצוא את מועדי ההצגות שאוכל להגיע לראותן בתל אביב. http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=564#564 יוסי רן 20 03 2010 04:01 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=564#564 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=562#562 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 13 03 2010 22:56<br /><br /> <br /><br /> ראיתי את הכרזות בחזית המוזיאון, שמעתי על תערוכות האיסוף והאספנות בגלי צהל וקראתי פה ושם באינטרנט. הנושא עורר את סקרנותי והחלטתי היום לקפוץ למוזיאון, לראות את האוספים, ללמוד מעט על האספנים הכפייתיים, מה מניע אותם לאסוף ומה הם מייחלים לאוספיהם. אם אתם אוחזים כמוני וכמו זוגתי בכרטיסי ישראכרט קורפורייט, תוכלו לבקר במוזיאוני חיפה וברבים אחרים בכל רחבי הארץ חינם. אז הלכנו, אשתי שתחיה ואני למוזיאון. <br /> <br /> התחלנו לטייל במוזיאון. התצוגות כרגיל מעניינות ומסקרנות אלא שמהר מאוד הבננו שהסקרנות שעוררו בנו הפירסומים לא תסופק פשוט משום שלא הבנתי כשורה את מהות שם התערוכה. ברגע הראשון התאכזבנו קמעה אך לא היה זה בגלל התערוכות אלא בגלל ציפיותינו המוטעות. ככל הנראה לא התעמקתי די הצורך בפירסומים כדי להבין במה מדובר. ציפינו לראות הרבה מאוד אוספים שונים ומשונים של אספנים כמוני וכמוך, בני ישראל עמך עם שריטה קלה במוח שגורמת לרבים מאיתנו לאגור חפצים שונים. ציפינו גם לקרוא ולשמוע על מניעיהם ותאוותיהם של האספנים אך לא בכך עוסקת התערוכה. בפעם הבאה צריך לעשות קצת שעורי בית ולבנות מערכת ציפיות נכונה.<br /> <br /> התערוכה מתמקדת באוספים של אומנים. לא רק אוספי אומנות, אך האספנים הם כולם אומנים. חלק מהתערוכות היו ממש מרתקות, הרבה יותר מהאחרות ולכן אתמקד כאן במה שתתפס אותי.<br /> <br /> אוסף מאיר אגסי כולל מיניאטורות מפורצלן שחלקן מסמלות דמויות מוכרות או כאלה שחשבתי שאני מזהה. אוסף מאוד מעניין של הרבה מאוד חפצים קטנים מסוגים שונים שאסף האומן וכן גלויות, אוטוגרפים, מצלמות ישנות - מצלמות בוקס מהסוג שנראה ממש כמו קופסא, תצלומים, בולים, מכתבים... לא כל כך ברור למה הוא אסף את כל אותם חפצים ומה הסיפור שלהם ושלו ובכל זאת החוויה מעניינת.<br /> <br /> מיכל היימן, צלמת מוערכת שפגשתי את עבודותיה בלא מעט תערוכות עברה לפני שנים רבות לאיסוף תצלומים מתקופות שונות, בעיקר צילומים של &quot;צלם לא ידוע&quot;. את הצילומים אגדה במספר סדרות אותן היא מציגה לאנשים שינסו לתאר מה הם רואים בתמונות ואילו תחושות התמונות מעוררות בהם. בתערוכה מוצגים אוספי התצלומים ויש מספר סרטי וידאו בהם אנשים שיושבים מול &quot;מבחן מיכל היימן&quot; ומנסים לרדת לפשר התמונות. בסיום התערוכה חזרתי לחדר זה לטעום עוד מעט מהחוויה.<br /> <br /> <img src="http://www.hma.org.il/Museum//uploadfiles/pgallery/2564224792.jpg" width="240" title="מבחן מיכל היימן"></img><br /> <br /> תצלומים שצילם בוריס כרמי בשנות ה-50 של המאה הקודמת הם חלק מההיסטוריה האישית שלי. תמונת ככר מגן דוד עם המכוניות של אותה תקופה סובבות סביב הככר הקטנה שבמרכז כוכב הרחובות אלנבי, שיינקין, קינג ג'ורג', הכרמל, נחלת בנימין וחזרה לאלנבי ממש ריגשה אותי. כשהייתי נער צעיר חובב צילום למדתי מספר הדרכה לצלמים של בוריס כרמי. כשחזרתי הביתה מהתערוכה חיפשתי את העותק שלי של אלבום התמונות של בוריס כרמי שככל הזכור לי הכיל את התמונות שהוצגו בתערוכה. לא מצאתי את הספר, אני מניח שאמצא אותו כשאחפש משהו אחר, ככה זה כשאתה אוגר ספרים. כנראה גם לי שי אותה שריטה קטנה במח שגורמת לאנשים לאסוף ספרים שלא יפתחו יותר לעולם אך על זה אולי אכתוב בהקשרים אחרים. <br /> <br /> התערוכה אמנם איננה מה שציפיתי לראות ובכל זאת היא מקנה חוויה מעניינת. בהחלט שווה לקפוץ לביקור. <br /> <br /> <a href="http://www.atzuma.co.il/petition/jacoby308/1/0" target="_blank" class="postlink"><img src="http://uploaded.atzuma.co.il/080309277ae4bdd056931786ab8b93cccde14f.jpg" width="240" border="0" title="הצלמניה של רודי וייסנשטיין"></img></a><br /> <br /> תצלומי בוריס כרמי הזכירו לי את צילומי הצלמניה של תל אביב. נזכרתי שתערוכת הצלמניה במוזיאון ארץ ישראל - תל אביב עומדת להסתיים וגיליתי שכבר איחרתי את המועד, התערוכה נסגרה לפני כשבוע. הנה שקעתי לשלווה מוגזמת והפסדתי עוד תערוכה שמאוד רציתי לראות. הבטחתי לעצמי לפנות את הזמן הנחוץ ממש בקרוב ולנסוע לביקור במוזיאון ארץ ישראל לראות את תערוכות 'אלתרמן', 'עיר לבנה - ימים שחורים', זכרונות מגן החיות וצילומי חנה ואפריים דגני בטרם אחמיץ גם תערוכות אלה.<br /> <br /> מוזיאון חיפה - <a href="http://www.hma.org.il" target="_blank">http://www.hma.org.il</a><br /> מוזיאון ארץ ישראל - תל אביב - <a href="http://www.eretzmuseum.org.il" target="_blank">http://www.eretzmuseum.org.il</a> <br /> <br /> אני, אגב, מתגעגע לימים בהם 'מוזיאון ארץ ישראל - תל אביב' היה עדיין 'מוזיאון הארץ' [במובן Earth museum] http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=562#562 יוסי רן 13 03 2010 22:56 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=562#562 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=561#561 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 11 03 2010 04:06<br /><br /> <br /><br /> ארבע נשים היו לו ליעקב - רחל, שפחתה בלהה, אחותה הבכירה לאה ושפחתה זלפה. &quot;ו&#1463;י&#1456;ה&#1460;י י&#1456;מ&#1461;י-י&#1463;ע&#1458;ק&#1465;ב, ש&#1473;&#1456;נ&#1461;י ח&#1463;י&#1468;&#1464;יו- ש&#1473;&#1462;ב&#1463;ע ש&#1473;&#1464;נ&#1460;ים, ו&#1456;א&#1463;ר&#1456;ב&#1468;&#1464;ע&#1460;ים ו&#1468;מ&#1456;א&#1463;ת ש&#1473;&#1464;נ&#1464;ה ... ו&#1463;י&#1468;&#1462;א&#1457;ס&#1465;ף ר&#1463;ג&#1456;ל&#1464;יו א&#1462;ל-ה&#1463;מ&#1468;&#1460;ט&#1468;&#1464;ה; ו&#1463;י&#1468;&#1460;ג&#1456;ו&#1463;ע, ו&#1463;י&#1468;&#1461;א&#1464;ס&#1462;ף א&#1462;ל-ע&#1463;מ&#1468;&#1464;יו&quot;. <br /> נקבצו ארבע נשות יעקב לשבעה. ארבע נשים שונות מאוד, לכל אחת יש מטען לא מבוטל של מרירות שמתבטאת בצורות שונות ובצידו צרור קטן של אושר. כולן רחבות אופקים ובקיאות היטב ברזי התרבות של זמנן ואפילו של חמשת אלפים שנה מאוחר יותר, אז זה פשוט מתבקש לשמוע מפי רחל המתה את המילים &quot;ה&#1458;ת&#1460;ש&#1473;&#1456;מ&#1463;ע קו&#1465;ל&#1460;י, ר&#1456;חו&#1465;ק&#1460;י ש&#1473;&#1462;ל&#1468;&#1460;י ...&quot; ולגלות ש &quot;קצב הליכתה, קמט בשמלתה, הם שיעידו הם שיגידו שדבק בה טעם האהבה &quot;. <br /> <a href="http://arts.tau.ac.il/departments/index.php/lang-he/theatre/home/590" target="_blank" class="postlink"><img src="http://arts.tau.ac.il/departments/images/stories/theatre/productions/2010/ahreymot_flyer_web.jpg" width="240" border="0" title="אחרימות"></img></a><br /> את יעקב איננו פוגשים כאן, הוא כבר מת. אך אנחנו לומדים לא מעט על מעלליו מפי נשותיו. לאחר שכל אחת מהנשים מספרת בערגה כיצד לחש באוזניה את מילותיו של רטוש ואיך ציטט את אלתרמן מצטייר יעקב כצייד בארים ששגורה בפיו נוסחת פיתוי שילחש בכל אוזן מזדמנת בדרך לכיבוש נוסף. לכל אחת מהנשים יש דמות יעקב משלה אך הוא איננו העיקר. כל אחת מהנשים רואה את עצמה במרכז התמונה אך מו&#1468;נעת על ידי התנהגות האחרות. <br /> ההצגה נודדת בין מספר סיגנונות וחוזרת כל פעם למבנה המקהלה שמורכבת מארבע הנשים שמדברות בקצב אחיד או שרות יחדיו כשלכל אחת מהן יש לסירוגין קטע טקסט שחורג מהמקהלה ומביע את המייחד את אותה אישה.<br /> ביקרתי בימי בלא מעט הלוויות ואזכרות ותמיד הדהימה אותי הדרך בה אנשים אומרים את הקדיש פעם אחרי פעם כשטף מילים שנפלט מהפה מבלי לעבור דרך המח. כאילו מילות הקדיש חסרות משמעות לחלוטין, ויכול מאוד להיות שאותם אנשים אכן לא ניסו מעולם להבין את שאומרות שפתותיהם. בהצגה אחרימות לקחו השפחות זלפה ובלהה את הקדיש צעד נוסף קדימה בהגייתו כדקלום שמתנגן כשיר ילדים קליל. אהבתי.<br /> למרות שהנשים מוצגות כדעתניות, משימתן העיקרית, אם לא היחידה, היא להביא ליעקב בנים. לאחר שלאה כבר ילדה ארבעה בנים היא נחרדת &quot;כ&#1468;&#1460;י ע&#1464;מ&#1456;ד&#1464;ה מ&#1460;ל&#1468;&#1462;ד&#1462;ת&quot; ונותנת ליעקב את שפחתה שתלד לו בנים. בבראשית השפחות הן בקירוב מכונת לידה חסרת תכונות, ב&quot;אחרימות&quot; יש לשפחות אישיות ועולם שאיפות ורגשות עשיר ומגוון. לכל אחת מארבע הנשים יש הרבה מאוד מה להגיד והן אומרות הכל בצורות רבות ושונות, שירה, מונולוגים ואפילו אקרובטיקה.<br /> עיצוב הדמויות מרתק בעיני. בתיקון ליל שבועות לפני שנתיים השתתפתי בסדנת פלייבק בנושא מגילת רות. באותה סדנה אמר שמעון לוי, הבמאי של אחרימות, בין השאר שנעמי ורות הן כנראה כהות עור ושער כיאה לנשות האזור. בהצגה שלפנינו רחל ש&quot;ה&#1464;י&#1456;ת&#1464;ה, י&#1456;פ&#1463;ת-ת&#1468;&#1465;א&#1463;ר, ו&#1460;יפ&#1463;ת מ&#1463;ר&#1456;א&#1462;ה&quot; היא בלונדינית, אולי בכדי לקלוע למוסכמות היופי של ימינו. חברי יונתן שצפה איתי בהצגה אמר שנראה לו שלתפקיד רחל לוהקה השחקנית בעלת הכישורים האקרובטיים והיא במקרה בלונדינית. בכל מקרה מאוד בולט שרחל ושפחתה בלהה בהירות עור ושיער, רחל לובשת בגדים לבנים ומלבושי בלהה בהירים ואילו לאה לבושה שחורים וגם בגדי שפחתה זלפה כהים. להזכירכם, מדובר בארבע אלמנות בימי השבעה.<br /> ההצגה קופצת מקצב אחד לקצב אחר בהתאם להתרחשות, מעוררת מחשבות שונות ומגלה טפחים שחלק מהם פספסתי בקריאת הסיפור המקראי. המשפט &quot;ו&#1463;י&#1468;&#1461;ל&#1462;ך&#1456; ר&#1456;או&#1468;ב&#1461;ן ו&#1463;י&#1468;&#1460;ש&#1473;&#1456;כ&#1468;&#1463;ב א&#1462;ת-ב&#1468;&#1460;ל&#1456;ה&#1464;ה פ&#1468;&#1460;יל&#1462;ג&#1462;ש&#1473; א&#1464;ב&#1460;יו ...&quot; נשמט איכשהו מהיכרותי עם הסיפור המקראי ולא הבנתי למה יעקב אומר לראובן בערוב ימיו &quot;ח&#1460;ל&#1468;&#1463;ל&#1456;ת&#1468;&#1464; י&#1456;צו&#1468;ע&#1460;י&quot;. בהצגה זו מודגש אירוע זה מספר פעמים. <br /> כפי שניכר מרשימתי זו נגררתי בעקבות ההצגה לעיון מחודש בבראשית וכרגיל גיליתי עוד כמה רבדים בטקסט המקראי הקצר והמו&#1468;כר - ס&#1460;פרו&#1468;ת מעולה שאין לה תחתית ולעולם יש עוד לאן לחפור בה.<br /> מילה אחרונה לסיום. כשלאה מונה את בניה - ראובן, שמעון לוי, יהודה, יששכר, זבולון ודינה נשמט פסיק אחד.<br /> <br /> מחזה ובימוי: שמעון לוי<br /> מוסיקה: חנה הכהן <br /> עוזר בימאי: ניר שאולוף<br /> תאורה: ליבי רן <br /> יעוץ תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי<br /> יעוץ דרמטורגי: שרון מימון<br /> הפקה: חמוטל גור<br /> עם תלמידות תואר שני במסלול &quot;שחקן יוצר&quot; - <br /> לירון איתן, שרון מימון, שרון קוטקובסקי, רינת קידר- אברהם. <br /> בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, בניין מקסיקו חדר 121 <br /> 9-11 במרץ בשעה 19:00, וביום שישי 12 במרץ בשעה 11:00<br /> הכניסה חופשית, להזמנת כרטיסים: 03-6407484 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=561#561 יוסי רן 11 03 2010 04:06 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=561#561 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=559#559 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 07 03 2010 03:06<br /><br /> <br /><br /> ההצגה מתוארת בפרסומים כ<span style="color: indigo">קומפוזיציה לשלוש אמהות עייפות בלילה ארוך אחד</span>. במודעה נכתב <span style="color: indigo">לקראת יום האשה הבינלאומי את מוזמנת לקחת חלק בערב המוקדש לאמהות 'אני אמא'</span> כך שברור מראש שההצגה לא נועדה לפנות אלי. הרעיון של הצגה שמוגדרת כ <span style="color: indigo">קומפוזיציה</span> סיקרן אותי אז הלכתי עם אשתי - אם ילדי - לראות בסטודיו בחיפה את <span style="color: indigo">חיות לילה</span> ליד שולחן עגול עם מפת קטיפה וכוס סיידר חם.<br /> <br /> ובכן, קודם כל זוהי אכן הרבה יותר <span style="color: indigo">קומפוזיציה</span> מהצגה. הטקס מועט והתנועה מרובה וכל הרעיונות מובעים היטב באמצעות צלילים ותנועה והרבה רגעים של שקט. שנית, ההצגה אכן פונה אל הנשים בקהל עד שהרגשתי לפעמים שגברים ממש לא רצויים. המסר בסיטואציות המוצגות או נאמרות בקול ברור מאוד, אם כי ללא מילים, הוא שלאבות אין חלק במערכה של האמהות סביב גידול הילדים.<br /> <img src="http://lh3.ggpht.com/_L177M9XNg4M/S5LqusNSibI/AAAAAAAAAyE/yeqEbLRIhe4/HaiotLaila.gif.jpg" border="0" /><br /> אז מה יש לנו כאן? בעצם הרבה מאוד. הקומפוזיציה מציגה את ההתמודדות המתמדת של אמהו&#1465;ת עייפו&#1465;ת עם גידול הילדים. הרבה התעסקות עם שקט כנגד בכי. האם חייבת לעשות אין ספור מטלות ולשמור על השקט שכן הערת התינוק תגרור אחריה בכי שימנע מהאם העייפה שינה. הרבה התעסקות עם חלב ועם גודש החלב שמעיק על האם שמנסה להתמודד עימו באמצעות כרו&#1468;ב. לכרו&#1468;ב יש תפקידים רבים ומפתיעים לאורך הקומפוזיציה. המסר העיקרי של ההצגה הוא עייפו&#1468;ת, עייפו&#1468;ת, ועוד עייפו&#1468;ת. האם כמהה לחופש אך שבויה בכלא האמהו&#1468;ת. אין ולו רגע אחד של רמז להנאה, לגאווה לחסד ולתקווה. לא דייקתי, יש רגע של שמחה כאשר האם מצליחה להדחק אל זוג מכנסיים שאיננו עולה עליה זה מכבר. זו איננה הנאה מהאמהו&#1468;ת אלא דווקא הדגשה של העיוות הגופני שנלווה להריון ושמחה על החזרה למימדים המקוריים. דווקא הקטע של הניסיון להדחק אל הג'ינס שפעם היה שלי מוכר לי היטב למרות שמעולם לא הייתי בהריון.<br /> <br /> הקומפוזיציה - הצגה מעבירה היטב את המסר אך יש לי מידי פעם הרגשה של חזרה מיותרת על מסרים שכבר הובהרו היטב. יש מספר קטעים של דממה שבה האם מנסה לנוח או אפילו לישון ואז מופרת הדממה בהפתעה רועשת ומקפיצה. בפעם הראשונה ואולי גם בשניה הדממה יוצרת את חוסר הנוחות ואת המתח הראויים להמחשת החווייה. בפעמים הבאות הדממה הארוכה סתם משעממת משום שברור שזו עוד הרמה להנחתה ובעוד רגע תופר הדממה.<br /> <br /> כפי שאתם כבר מבינים ההצגה לא מכוונת דווקא אלי אך מהתבוננות סביבי נוצר בי הרושם שבאותם מקרים שאיבדתי עניין בדממה שעל הבמה גם הנשים שישבו סביבי מלאו את הזמן בהתעסקות עם כוס הסיידר - משקה הבית של הסטודיו בחיפה.<br /> <br /> על הבמה שלוש אמהות - השחקניות לירון בן שלוש, איילת הלפרין והילה מצקר. שלושתן משחקות עם ובלי מילים ועם הצגת תנועה מרשימה. אהבתי מאוד את קטע הפתיחה בו אוספת הילה את הצעצועים בתנועה חתולית כמעט אקרובטית כשל מטרתה היא להמנע מהפקת צליל כלשהו שיחריד את הדממה. הדממה, מן הסתם, מופרת בסופו של דבר וגוררת התרחשויות נוספות. גם קטע ההתמודדות עם הג'ינסים הישנים קסם לי והיו קטעים מוצלחים רבים נוספים, אלא שלעיתים נדמה כאילו ההצגה ככלל איננה מהודקת דיה, וחבל.<br /> <br /> להסיר ספק, אני בדרך כלל אוהב מאוד הבעה לא מילולית על הבמה. ראו לדוגמא את מה שכתבתי על <a href="http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?t=168" target="_blank" class="postlink"><span style="color: indigo">המרחב הפנימי המוגן</span></a> - הצגת תנועה מופלאה שהועלתה בתיאטרון הסטודיו החיפאי במסגרת פסטיבל אקט 2 הראשון. גם בהצגה זו משתתפת הילה מצקר וביחד עם הדס קריידלמן שתיהן מעבירות הצגה שלמה מלאה תוכן וללא רגע דל מבלי להגיד ולו מילה אחת.<br /> <br /> המופע 'חיות לילה' הוצג לראשונה בפסטיבל אישה בחולון במרץ 2008. ההצגה נבנתה על ידי נשים עבור נשים ואני מניח שמרבית הנשים ימצאו בה עניין בין אם הן אמהות ובין אם לא. לגברים הייתי מציע לחשוב פעם נוספת בטרם יבחרו בהצגה זו. http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=559#559 יוסי רן 07 03 2010 03:06 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=559#559 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=558#558 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 04 03 2010 00:22<br /><br /> <br /><br /> הפנטזיה המוסיקאלית התיאטרלית 'חיותה' חוזרת לחיפה.<br /> מערכונים, שירים וקטעי מחזות של חנוך לוין מולחנים על ידי רוני פורת. ביצוע רב השראה ומשעשע של המלחין יחד עם ירדן בר-כוכבא ועמנואל חנון בליווי גיטרה, פסנתר ותופים. <br /> <br /> אם לא ראיתם עדיין את ההופעה שזכתה בפרס התיאטרון לשנת 2006 בקטגוריית הצגת הבידור של השנה, זו ההזדמנות שלכם וכלל אינני בטוח שתהיינה הרבה הזדמנויות נוספות.<br /> <br /> ההופעה תעלה באולם קריגר ביום רביעי ה-17.03.10 בשעה 21:00 <br /> <br /> המהססים מוזמנים להציץ בקטע הוידאו המצורף <a href="http://www.hayuta.net/videos/Hayuta-bemidat-haefshar.wmv" target="_blank">http://www.hayuta.net/videos/Hayuta-bemidat-haefshar.wmv</a> <br /> <br /> הנה המילים:<br /> <br /> <span style="color: darkblue"><br /> <span style="font-size: 18px; line-height: normal"><span style="font-weight: bold">במידת האפשר, ואחר כך - מוכה חרטה<br /> <span style="font-style: italic"> - חנוך לוין</span></span></span> <br /> <br /> על מצוות תורתנו הקדושה, במידת האפשר, הקפד; <br /> את שלל תאוות בשרך, במידת האפשר, השמד; <br /> <br /> רחוב שבו גרה זונה, במידת האפשר, עקוף; <br /> על פני דלת ובה רשום שמה, במידת האפשר, חלוף; <br /> <br /> בקיטון הזונה על הלכות מוסר, במידת האפשר, שוחח; <br /> את ידך הנשלחת למפתח מכנסך, במידת האפשר, הנח; <br /> <br /> את בשר הזונה הרובצת תחתיך, במידת האפשר, הדוף; <br /> אברך הקטן הננעץ לתוכה, במידת האפשר, שלוף; <br /> <br /> את זוג מכנסיך למהר וללבוש, במידת האפשר, רצה; <br /> מבית הזונה בצעד נחפז, במידת האפשר, צא; <br /> <br /> על חטא הבשר שחטאת, במידת האפשר, התחרט; <br /> על מצוות תורתנו הקדושה, מוכה חרטה, הקפד; <br /> <br /> רחוב שבו גרה זונה, מוכה חרטה, עקוף; <br /> על פני דלת ובא רשות שמה, מוכה חרטה, חלוף; <br /> <br /> בקיטון הזונה על הלכות מוסר, מוכה חרטה, שוחח...</span><br /> <br /> <br /> פרטים נוספים והזמנת כרטיסים באתר <a href="http://www.show2go.co.il/2009/12/%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%a4%d7%a0%d7%98%d7%96%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%9c%d7%aa/?ec3_listing=disable" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">שואו2גו</span></a> או באמצעות המפיקה של אירועי 'יוצאים תרבות קבוע' אורנה גרנות 0545-465051 או 0504-465051 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=558#558 יוסי רן 04 03 2010 00:22 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=558#558 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=557#557 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=39'>טלי כוכבי</a><br /><br /> נשלח: 01 03 2010 15:53<br /><br /> <br /><br /> <img src="images/smiles/icon_smile.gif" alt="מחייך" border="0" /> <br /> <br /> בסדר, בסדר, שכנעת אותי, אמצא זמן ואבוא ואראה ואינשאללה תבואי איתי גם! http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=557#557 טלי כוכבי 01 03 2010 15:53 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=557#557 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=554#554 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 15 02 2010 17:55<br /><br /> <br /><br /> ההצגה ' <span style="font-weight: bold">בימים האלה בזמן הזה </span>' חוזרת לתיאטרון הסטודיו בחיפה ביום חמישי הקרוב 18 בפברואר 2010, בשעה 21:00.<br /> <br /> מי שקרא את הרשימה המקורית שלי יודע שהצגה זו היא מבחינתי ההצגה הזוכה בפסטיבל אקט 2 השני בחיפה.<br /> אם במקרה לא הספקתם לראות אותה במהלך הפסטיבל ניתנת לכם הזדמנות נוספת. <br /> <br /> פרטים נוספים על הצגה זו ועל כל אירועי תיאטרון הסטודיו תמצאו ב <a href="http://www.hastudio-tr.com/board.php" target="_blank">http://www.hastudio-tr.com/board.php</a><br /> <br /> <span style="font-size: 12px; line-height: normal"><span style="font-style: italic">בדרך כלל אני מקפיד לכתוב רק על חוויותי ונמנע מלציין אירועים עתידיים. החלטתי לחרוג הפעם ממנהגי משום שמדובר בהצגה מעולה שהפרסום לה מועט ואתם עלולים לפספס אותה.</span></span> http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=554#554 יוסי רן 15 02 2010 17:55 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=554#554 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=553#553 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 11 02 2010 04:19<br /><br /> <br /><br /> ים הזיבולים שמסביב, בלה בלה בלה... כן הלחן הנכון כבר מתנגן בראשכם למרות השינוי הקל במילים. בהמשך ינדדו התכנים למקומות רחוקים ובכל זאת ימשיכו להיות נאמנים לצליל המקורי, אך המשמעות... המשמעות שונה לחלוטין. על פנינו נסוך חיוך מדושן והמילים שאנחנו שומעים מדברות על שחיתות שילטונית מכל הסוגים ומיני עוולות שעל כולן אנו יודעים ומרביתנו מתעלמים. <br /> <br /> באתי לראות סאטירה מושחזת מפרי עטו של אפרים סידון. ציפיתי להופעה שבה אצחק וארגיש ממש רע מעצם העובדה שאני צוחק כראוי לסאטירה נוקבת. לא ציפיתי לאגרוף בבטן והוא נחת עלי בהפתעה מהר מאוד. הקטעים הראשונים מצחיקים מאוד וטעונים היטב ואנחנו צוחקים במלוא פה על ים הזיבולים, על כיפת מזל - זו שצומחת באורח פלא על ראשו של כל עצור לפני משפט ואפילו על אלף בית והנשיא החרמן ואז אנחנו קולטים שעברנו מבלי משים לתאונות דרכים וקורבנותיהם, לילדים רעבים ולחתולים שהזבל נגנב מפחי האשפה שלהם על ידי אנשים רעבים. ההופעה מוגדרת כקברט סאטירי והיא אכן מצחיקה מאוד וכואבת עוד יותר. קטע מצחיק עם עקיצה מוציא מאיתנו צחוק מתגלגל ומייד אנו חוטפים אותה בהפוכה עם אגרוף חזק ומטלטל מעיים. המינון ממש אכזרי, בדרך כלל המכה הרבה יותר כואבת מההרפיה שבאה בעקבות הצחוק. ההופעה רצה בקצב מהיר מאוד ללא הפוגות להתאוששות ואנחנו כבר צוחקים בעוד מהדהדות בראשנו מילות השיר &quot;בואנה בואנה בואנה הבנות&quot; - שיר שעוסק בהופעה זו בבנות עשרים שמוכרחות לקבור את יקיריהם בני העשרים ועד בנות השמונים שבמקום להיות מוכרחות לרקוד מוכרחות לקבור את ניניהם... מצמרר.<br /> <br /> <a href="http://www.habama.co.il/PagesHaifa/Description.aspx?Subj=7&amp;Area=3&amp;ArticleId=11226" target="_blank" class="postlink"><img src="http://www.habama.co.il/Upload/MediaFiles/שירת-העצבים-בינוני.jpg" border="0" /></a><br /> <br /> אפריים סידון איננו מותיר פרה קדושה שאיננה שחוטה.למעשה גם חתולים ועורבים לא נותרים שלמים. התעללות בקשישים, עובדים זרים, סחר בבני אדם, הפקרת חולים, תאונות דרכים... המכות ניתכות מכל הכיוונים בהגשה משעשעת ומביכה עד כאב מלווה בצחוק מציק. כן, אני מבולבל.<br /> <br /> חבורה של שש שחקניות מזמרות מלווה בפסנתרנית מזמרת שגורמת גם לנו לשיר מילים שמפתיעות אותנו תוך שהן יוצאות מפינו. שבע בנות מוכשרות מאוד, כולן זמרות מעולות ופרפורמריות מצויינות. בחלק מהקטעים משתתפות כולן כלהקה, לפעמים רק חלקן על הבמה ויש גם קטעים בביצוע אמנית יחידה. בכל הקטעים הן מציגות כשרון משחק ושירה מרשימים ומכות אותנו במילותיו של אפרים סידון ללא רחם. <br /> <br /> באחד הקטעים היותר קשים, אחת המשתתפות היא מריונטה שמופעלת על ידי משתתפת אחרת וביחד עם כל החבורה הן שרות שיר עליז שמילותיו מציגות ילדה שעוברת התעללויות מכל הסוגים לאורך כל מהלך חייה. הילדה מטולטלת תרתי משמע על ידי סביבתה והכל נעשה בתחפושת של הצגת ילדים מוסיקאלית, קלילה ומבדרת. <br /> <br /> הרשימה אותי במיוחד שיפי אלוני - זמרת מעולה שהפגינה יכולת קולית ומשחקית יוצאת דופן בקטע בלוזי עברי סאטירי ובשיר באב אל פקק. <br /> <br /> ביימה: דניאלה מיכאלי<br /> משתתפות: שיפי אלוני, מורן ארביב-גנס, אורית זפרן, אפרת מילוא, עדי נוי, קרן אור קיצ`ס. <br /> פסנתר ושירה: עדי דויטש. <br /> עיבודים וניהול מוזיקלי: רפי קדישזון ועדי דויטש<br /> עיצוב: פרידה שהם. תאורה: חני ורדי; הדרכה קולית: חדוה מלר. <br /> <br /> <embed src="http://www.youtube.com/v/xoq0P0vPdPg&amp;hl=en_US&amp;fs=1&amp;rel=0" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed><br /> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=xoq0P0vPdPg" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">טעימה מהקברט הסאטירי שירת העצבים</span></a><br /> <br /> ידוע לי שיש לקברט סאטירי זה תוכניה שמכילה את מילות השירים. לצערי לא מצאתי בהופעה שהגיעה אלינו לחיפה דוכן למכירת תוכניות ולא ראיתי תוכניות בידי צופים אחרים בהופעה. תוכניה כזאת יכלה להעשיר מאוד את החוויה. חבל.<br /> <br /> ההופעה הוצגה באולם קריגר בחיפה במסגרת סדרת הפקות של אורנה גרנות תחת הכותרת <a href="http://www.habama.co.il/PagesHaifa/Description.aspx?Subj=7&amp;Area=3&amp;ArticleId=11226" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">יוצאים תרבות קבוע</span></a>. פרטים על הסדרה ניתן למצוא באתר <a href="http://www.show2go.co.il/category/theater/%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">שואו2גו</span></a>. http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=553#553 יוסי רן 11 02 2010 04:19 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=553#553 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=552#552 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 08 02 2010 15:02<br /><br /> <br /><br /> נתקלתי לראשונה בשלט שמכריז על המסעדה סמיראמיס בקרית מוצקין כשהייתי בדרכי לפסטיבל עכו. כולם ברכב התלהבו מהרעיון לקרוא מסעדה על שם הזקנה מהמחזה 'הכסאות' של יונסקו.<br /> לימים נפתח סניף נוסף בחיפה והתחלתי לראות את השם סמיראמיס לעיתים תכופות יותר, בין השאר במשלוחי האוכל למקום העבודה שלי. חלקתי את שמחתי מהמחווה ליונסקו עם שותפי לשולחן האוכל אך הם ציננו מייד את התלהבותי ואף הביטו בי ברחמים מהולים בתימהון על תמימותי והסבירו שהמסעדה שייכת לאטליז ערבי. בטח לבעלי העסק קוראים סמיר ואמיס - צחקו. הגילוי ששם המסעדה איננו נשען על מקור תרבות מעניין קצת איכזב אותי. <br /> <a href="http://habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=1&amp;Area=0&amp;EventID=146" target="_blank" class="postlink"><img src="http://habama.co.il/Upload/MediaFiles/show146.jpg" border="0" /></a><br /> <span style="font-size: 11px; line-height: normal"><span style="font-style: italic">סנדרה שדה [סמיראמיס] ומוני מושונוב בהכסאות בהבימה</span></span><br /> היום שוב הגיע משלוח מנות ממסעדת סמיראמיס לארוחת צהריים למקום העבודה. חיפשתי את המסעדה באינטרנט מתוך תקוה סמויה לגלות שבכל זאת מוזכרת שם מחוה כלשהי ליונסקו ול'כסאות'. אז את יונסקו לא מצאתי שם אך שמחתי ששם המסעדה נשען בכל זאת על מקורות תרבותיים ואיננו נגזר משמות בעליה - באתר המסעדה נאמר כך:<br /> &quot;<span style="color: blue">סמיראמיס הייתה מלכת אשור 800 לפנה&quot;ס, שמה סימוראמאת שפירושה היונה, אמה אלת הדגים דירקטו. בעת היוולדה אמה נטשה אותה והיונים האכילו אותה עד גיל שנה ולאחר מכן רועה בשם אמיס מצאה וגידל אותה. היא הייתה בעלת יופי זוהר והוענק לה השם סמיראמיס. אמיס הציג אותה בפני יועץ המלך אניס אשר נשאה לאישה. היא מצאה חן בעיני המלך נינוס לאחר המצור על ביקטרא כשהוכיחה סמיראמיס את כישרונה בפריצת מעוזי האויב, המלך נינוס החליט להתחתן איתה לאחר שהכריח את אניס היועץ להתאבד.&quot;</span><br /> <img src="http://thumb11.webshots.net/t/59/59/0/6/13/2556006130074464211NSLvaj_th.jpg" border="0" /><br /> איזה יופי! <br /> ואני אפילו לא ידעתי. <br /> ניסיתי לגלות ברשת איזשהו מחקר מאין שאב יונסקו את השם סמיראמיס לזקנה ב'כסאות' אך, לצערי, לא הצלחתי למצוא קישור בין שני הסיפורים.<br /> <br /> אין לי מושג לגבי איכות האוכל, מעולם לא אכלתי בסמיראמיס. על ההצגה בהבימה הייתי ממליץ בחום רב אך היא רצה ב 2005 וכדרכן של הצגות איננה קיימת יותר אלא בזכרונם של אלה שראו אותה - כמוני. http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=552#552 יוסי רן 08 02 2010 15:02 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=552#552 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=551#551 <br /> מחבר: <a href='http://www.ran4.net/tarbut/profile.php?mode=viewprofile&u=3'>יוסי רן</a><br /><br /> נשלח: 22 01 2010 21:22<br /><br /> <br /><br /> האולם מוחשך, אור עולה על הבמה ואנו רואים את הרטה לוקאס יושבת, קולפת צנון ושרה 'איך שהזמן רץ'. איך שהזמן רץ? מה קורה פה? זה לא בדיוק שייך להצגה שבאנו לראות. האם הגענו להצגה 'כמו כולם' של ניסים אלוני? זו שנקראת גם בשם 'לוקאס הפחדן'? כנראה שכן. הבמאית אופירה לניאדו נטלה לעצמה מידת חופש ושיבצה בהצגה מספר שירים שניסים אלוני כתב או תרגם. ניסים אלוני לא תכנן למצוא שירים אלה בהצגה זו ובכל זאת הם משתלבים בהצגה ממש כאילו נתפרו עבורה. בספר <a href="http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?t=320" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">רשימות של חתול רחוב</span></a> מוזכר שניסים אלוני לא הסכים להכניס שינויים ב&#1468;&#1456;מחזה שלו, ולטענה שגם את שיקספיר משנים ענה 'שייקספיר מת, אני עוד חי'. ובכן, היום מותר לבמאית לעבד את את המחזה והיא לקחה אותו באמצעות השירים למקום מאוד מעניין.<br /> <br /> את השיר 'איך שהזמן רץ' שמעתי לפני שנים רבות מאוד באולם האקדמיה למוסיקה של אוניברסיטת תל אביב בביצוע רבקה מיכאלי. הביצוע של רעות הורוביץ שמשחקת את הרטה לוקאס מעניק לשיר משמעויות נוספות ומרתקות, פתיחה טובה להצגה.<br /> <br /> המחזה 'כמו כולם' הוא ספק סאטירה, ספק פארסה, אולי אבסורד... גדולים ממני לא הצליחו למסגר את המחזה אז לי בטח מותר להיות מבולבל. אותי מרתק דווקא הצד הגרוטסקי בהצגה. הדמויות בנויות היטב ומשתלבות נהדר בהיגיון פנימי של עצמן. לכל דמות היגיון פרטי ששייך רק לה וכל אחד רוצה עולם שמתאים למידתו, אלא שרוח הקולקטיב במושבה של הארץ המתחדשת דורשת מכולם להיות &quot;כמו כולם&quot;. לדרישה להיות כמו כולם יש היבט חומרי - שיכון, כיריים ופריג'ידר והיבט התנהגותי - ללמד אנגלית, להרצות בקיבוצים, להוריד את השפם, לעברת את השם, ולאכול צנון - כמו כולם. במקום לפרוט את ה&quot;כמו כולם&quot; לרשימת המכולת המלאה דורשת הרטה מבעלה, ד&quot;ר קונסטאנטין לוקאס, לתרום דם כמו כולם. זוהי הדרישה האולטימטיבית, מבחן הנאמנות שיוכיח שהוא &quot;כמו כולם&quot;. אלא שלוקאס פחדן ואיננו מוכן לתרום דם. בכל פעם שמוזכרת הדרישה לתרום דם קופץ לוקאס הפחדן על הכסא כאילו הדרישה לתרום דם רודפת אותו מהרצפה כמו עכבר, כלב או ג'וק. דימוי מוזר וגרוטסקי שמגביה את קומתו של לוקאס כך שדווקא ברגע ההשפלה שלו עיני האחרים נשואות אליו באופן אבסורדי כלפי מעלה.<br /> <img src="http://arts.tau.ac.il/departments/images/stories/theatre/productions/2010/kolam1.gif" border="0" /><br /> <br /> גם פרופסור גרגוריוס, טיפוס מיוחד וציבעוני שמתגורר בביתם מזה שבע שנים, הוא אדם בעל עקרונות שאיננו מוכן להיות כמו כולם. גרגוריוס הוא טיפוס שהמאפיין העיקרי שלו הוא הטפילות. הוא איננו תורם דבר, הוא חי בבית משפחת לוקאס מבלי לשלם שכר דירה ומסתבר שהרטה נושאת בבטנה את בנו של גרגוריוס. כשנודע דבר ההריון ללוקאס, שמעריץ באופן תמוה את גרגוריוס, הוא שר את שירו של ז'אק ברל בתרגום ניסים אלוני 'איך הורגים את הנואף'. גם שיר זה לא נכתב, מן הסתם, להיות חלק מהמחזה וגם הוא, כמו קודמו, משתלב בהצגה היטב. לקראת סוף ההצגה אנחנו מוצאים שלוקאס הפחדן נשאר נאמן לעקרונותיו מתוך פחדנות וגרגוריוס האופורטוניסט הטפיל הולך לתרום דם ובעצם מתקפל מכל העקרונות שעליהם מתבססת התזה האקדמית שלו.<br /> <br /> לא ראיתי את ההצגה בעבר, כך שאין לי מודל התייחסות. אלמלא הכרתי את כל השירים ששולבו בהצגה ממקומות אחרים הייתי מניח שהם חלק מהמחזה כפי שנכתב על ידי ניסים אלוני. ההצגה בשילוב המוסיקה והשירים יוצרים תמונה שלמה ובנויה היטב. גילום הדמויות קופץ מקצה לקצה ולא כל כך ברור לי אם זה נובע מהמחזה, מהעיבוד על ידי הבמאית או מאישיותם של השחקנים.<br /> <br /> רעות הורוביץ בתפקיד הרטה לוקאס מציגה דמות מלאת הבעה כאשר היא מדברת, שרה ואפילו כאשר היא שותקת. לפעמים בשתיקה שלה יש יותר אמירה מאשר במילים שבוקעות מפי אלה שמדברים אליה. ברור לי שכבר ראיתי שחקנית זו בעבר למרות שאינני נזכר כרגע באיזו הצגה.<br /> <br /> לוקאס הפחדן משוחק על ידי יואב אמיר. לוזר בעל עקרונות שבעצם נובעים מפחדנותו. יואב מעביר היטב את דמות הנמושה הגאה אך הדמות מעט מבולבלת בעיני. לוקאס הוא לפעמים גיבור ולפעמים פחדן לפעמים זקוף ולפעמים שפוף ואני מעט מבולבל. אם זו הייתה אכן כוונת המחזה-עיבוד-בימוי-משחק, הרי שהוא העביר היטב את תחושת הבלבלול.<br /> <br /> ויטאלי פוקס משחק את פרופסור גרגוריוס. כאן קשה לי כבר להיות אובייקטיבי. ראיתי את ויטאלי במספר הצגות בעבר והוא מסומן אצלי מזה זמן רב כבשורה הבאה של התיאטרון. הדמות של פרופסור גרגוריוס מאוד קונסיסטנטית, העקרונות שלו מאוד ברורים - הוא טפיל. לא משנה על איזה עקרונות הוא מבסס את המסה החברתית שלו, חייו מנוהלים על בסיס עקרון פשוט מאוד - לחיות על חשבון אחרים, לא לתרום שום דבר אמיתי לחברה ולהנות מחייו. בסופו של דבר מצליחה הרטה לגלגל דוקא את גרגוריוס להיות &quot;כמו כולם&quot;. התקשיתי להבין מהו המסר שניסתה להעביר פאת השיער העשויה מצמר פלדה שהסיחה את דעתי מהעיקר.<br /> <br /> ניר ועקנין, יושב ראש המועצה, מציג דמות שכאילו באה מעולם אחר אל תוך המחזה ואיננה שייכת לו. דמות של עסקן ציבורי נבער וחסר הכישורים שנבחר בגלל היותו &quot;כמו כולם&quot; אבל יותר חביב וציבעוני. לראש המועצה הודבק חלק מהשיר 'בתנאי אחד' שניר ועקנין ביצע בחן למרות שמילות השיר אינו הולמות בדיוק את המוטו של להיות כמו כולם.<br /> <br /> בסך הכל נהניתי מאוד מההצגה אך היא לא הותירה בי משקע כלשהו וכך המשכתי ישירות לערב העיון על ניסים אלוני בראש נקי ומוכן לבאות.<br /> <br /> מחזה: ניסים אלוני<br /> בימוי: אופירה לניאדו<br /> עיצוב תפאורה ותלבושות: קארין רומנו-אשכנזי<br /> עיצוב תאורה: אורי וייס<br /> דרמטורגיה: חיים זהבי<br /> ניהול מוזיקלי: דיאנה רוזנברג<br /> ע. במאי : בוריס גרוליק ואפרת שרביט <br /> הפקה : לימור אביבי<br /> <br /> שחקנים: יואב אמיר, רעות הורוביץ, ניר וקנין, ויטלי פוקס<br /> נגנים: דיאנה רוזנברג וחן גוטמן<br /> <br /> <a href="http://arts.tau.ac.il/departments/index.php/lang-he/theatre/theatre-productions/current-productions" target="_blank" class="postlink"><span style="color: darkblue">עכשיו בחוג לתאטרון</span></a> http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=551#551 יוסי רן 22 01 2010 21:22 http://www.ran4.net/tarbut/viewtopic.php?p=551#551