תרבות הפנאי

[יוסי רן]

בשנת 1995 הפיקה רשת חנויות הספרים 'סטימצקי' סדרת סימניות לציון 70 שנים לקיומה. הסימניות היו סימניות נייר פשוטות ועל כל סימניה היה איור מאחד הספרים שהרשת מפיצה מלווה בסיפור קצר אודות הספר. ביריד הספרים של אותה שנה קיבלתי בכל ספר שקניתי סימניה מהסדרה. הסימניה שהתחבבה עלי במיוחד הייתה סימניה עם איור פּוּ הדֹב. היו לי מספר סימניות כאלה. לימים נעלמו הסימניות למעט זו שהייתה בספר אותו אני קורא. כך נדדה הסימניה מִסֵפֶר לְסֵפֶר ובלתה משימוש.

מאחר שנקשרתי אל הסימניה האישית שלי עם פו הדב, חיפשתי את העותקים הנעלמים בבית ולא מצאתים. מידי פעם, כשביקרתי בחנויות סטימצקי, פניתי אל המוכרים בשאלה אודות הסימניות הללו. גם כאן לא נחלתי הצלחה. בדרך כלל בהו בי המוכרים במבע מלא רחמים ולא ידעו כיצד להתייחס לשאלה המוזרה מבלי לפגוע בתימהוני שמחפש סימניה שזה מכבר אבד עליה כֶּלַח.
היום התבקשתי להשאיל פריט ציוד צילום שהיה באחד מתיקי המצלמות הישנות שלי. במכסה התיק מצוי כיס מרושת שדרכו ראיתי בין הפילטרים והעדשות פיסת נייר מאורכת. נמצאה האבדה. אינני יודע כיצד מצאה אחת מסימניות פו הדב את דרכה לתיק אבזרי הצילום, העיקר שיש לי עכשיו סימניה נוספת שנראית ממש חדשה. הסתכלתי על הסימניה הישנה והבלויה ולא עמד לי כוחי להחליפה ב'חדשה'. עכשיו יש לי בספר סימנית פו הדב ישנה ובלויה ובספר אחר על מדף הספרים טמונה הסימניה ה'חדשה' למשמרת.

בעוד מספר שנים בודאי אשוב לחפשֹה, אלא שאז יהיה לי קל יותר למצאה, פשוט אשוב לפורום ואגלה שפעם כתבתי שהסימניה שמורה בין דפי הספר 'מה איכפת לציפור' של חנוך לוין. הספר איננו שלי, הוא של ביתי ליבי, וחזקה עליה שלא תניח לחנוך לוין או לפו הדב להיעלם.
עכשיו יש לי שני דורות של אותו פו הדב, האחד על נייר עייף ובלוי והאחר חלק ורענן, כמו חדש.
_________________
יוסי רן
But I tried, didn't I? Goddamnit, at least I did that

[יוסי רן]

תמיד כשמשהו חשוב לי מאוד אני טורח לשמור אותו במקום "שלא אוכל לשכוח". כך עשיתי עם סימניות פו הדב ומאז נעלמו עקבותיהן.
לפני מספר ימים חיפשתי מסמך מסוים. מן הסתם, עוד אחד מאותם דברים שיש לשמור ולכן אי אפשר למצוא אותם לעולם. במסלול החיפושים בחנתי בעיון רב את מגירת השידה שליד מיטתי. במגירה זו שמורים כל אותם דברים "חשובים" שאין לי מושג מה לעשות בהם. את המסמך המבוקש, לא מצאתי. לעומת זאת, בצמוד לדופן המגרה מצאתי את סימניות פו הדב באבודות.


מחד - שמחה וששון לכל ספר סימניה, מאידך - משהתרבו הסימניות פחתה יוקרתה של הסימנייה הותיקה.
אני שומר אמונים לסימנייתי הבלויה. כל האחרות גנוזות למשמרת בין דפי 'מה אכפת לציפור'. בינתיים.
_________________
יוסי רן
But I tried, didn't I? Goddamnit, at least I did that

[יוסי רן]

הבוקר התפנו לי מספר דקות. ניגשתי למדף המחזות ושלפתי את "הג'יגולו מקונגו" של חנוך לוין ומה אני מוצא חבוי בין דפיו? נכון! - עוד סימנית פו הדב. אז אם חשדתם עד כה בשפיותי, הרי לכם ההוכחה.
הלך פו הדב אצל חנוך לוין... עכשיו מה שנותר הוא לבצע מחקר מעמיק בעניין הקשר שיצרתי בין פו הדב לבין מחזותיו של חנוך לוין. אני מניח שהמחקר מתאים לפסיכולוגים יותר מאשר לחוקרי תרבות.
_________________
יוסי רן
But I tried, didn't I? Goddamnit, at least I did that